"אתה יכול לצאת מהקיבוץ אבל אתה לא יכול להוציא את הקיבוץ ממך"
יוצא לי לעבוד עם לא מעט יוצאי קיבוצים, וזה חשוב להתייחס למשפט שבו פתחתי את הפוסט.
בני קיבוצים עוברים חוויות דומות ולכן מוצאים במוחם חיווטים משותפים רבים.
אחד הדברים הבולטים הוא היכולת היזמית שלהם שנובעת מהאחריות וההובלה שהתרגלו לקחת מגיל מאוד צעיר. ברוב רובם של המקרים מתלווה ליכולת זו אי יכולת לגייס כספים גם כאשר החברה אותה הם מובילים איכותית ועונה על צורך משמעותי בשוק, וזה נובע מהיחס שניתן לכסף בחינוך הקיבוצי, יחס שמחווט היטב בראשיהם של היזמים הנפלאים האלה ומפריע עד כדי בולם את היכולת שלהם להגשים את צמיחתו של הסטרטאפ אותו הם מפתחים.
שחרור החסם הכובל הזה יכול להעשות בצורה מאוד יעילה על ידי חיווט המוח מחדש וביטול ההתניות הקושרות את העשיה עם אי קבלת תמורה כספית, ובאופן כללי לעשות פעולת ניכוי ועדכון לכל נושא היחס לכסף
אז בהחלט אפשר להוציא את חלקיו המזיקים של הקיבוץ מהראש ולהשאיר את החלקים הטובים. אין צורך להמשיך להרגיש תקועים