הילד שהשארנו מאחור

הילד הזה שהשארנו מאחור, זה שקיבל מכה ממש כואבת – התגבר והמשיך ללכת בשבילי החיים, זה שרצה לצרוח מכאב אבל בלע הכל פנימה והמשיך, הילד הזה לא הולך לשום מקום. הוא נשאר עומד שם ומחכה שנחזור. שנשים אליו לב. שנחבק אותו ונאהב אותו. הוא מחכה. מחכה שנחזור. ובזמן הזה הוא מדי פעם מעורר אותנו בהתקף נוראי של חרדה, לא נותן לנו ליפול יותר ולחטוף מכות. הילד הזה מונע מאיתנו להתקדם ולעשות דברים אחרת. הוא מייצר מחסום של ממש בדרך חיינו. המודעות לילדים שבתוכנו שהשארנו מאחור, היא הבסיס לריפוי הרגשי שלנו בדרך לחיים שמחים ומוגשמים

אורה ארבל, מפתחת שיטת Brain reProg לשינוי מהותי בחיים דרך חיווט המוח מחדש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *